• מדוע חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין תעבורה במידה והוגש נגדכם כתב אישום בעבירת שכרות?
אם נתפסתם בחשד לנהיגה בשכרות, מומלץ ביותר לפנות מידית לייעוץ משפטי. עורך דין מנוסה בדיני תעבורה יכול ליידע אתכם בנוגע לזכויותיכם, לסייע בהבנת האישומים נגדכם, ולשקול איתכם את האופציות והצעדים האפשריים במצב הנתון. ישנן השלכות משפטיות ואחרות שחשוב להיות מודעי אליהן כבר מרגע המעצר או מרגע קבלת כתב האישום, ולכן מומלץ מאוד להיעזר בייעוץ מקצועי מלכתחילה.
מדובר למעשה באחת העבירו החמורות שבפקודת התעבורה. הענישה שצפויה לנאשם הינה חמורה ועלולה להשפיע על המשך עתיד רישיונו.
כפי שציינו, פסילת רישיון נהיגה למעלה משנה מצריכה בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים בנוסף למבחן מעשי ועיוני (תיאוריה וטסט), בעוד שנהגים חדשים די בפסילה בת שלושה חודשים כדי לעבור את כל המבחנים הנ"ל.
מעורבותו של עורך דין תעבורה מנוסה מונעת את כל התהליך שתצטרכו לעבור ככל ותורשעו בעבירה של נהיגה בשכרות.
עורך דין תעבורה יודע לזהות כשלים וקשיים ראייתיים בחומר הראיות שיכולים להביא לידי תיקון כתב האישום או זיכוי הנאשם, וכן להביא לידי המתקת הענישה.
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני על כל מקרה. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.
• הגדרת שיכור בחוק:
החוק בישראל מגדיר באופן מדויק מהן רמות האלכוהול המותרות בגוף הנהג בעת נהיגה. חריגה מרמות אלה הופכת כל נהג ל"נהג שיכור", בין אם הוא מרגיש שיכור ובין אם לאו.
לפי סעיף 64ב לפקודת התעבורה "נהג שיכור" הוא אחד מאלה:
בנוסף לאמור, נהג אשר מסרב לבצע בדיקת שכרות/סמים ייחשב שיכור עפ"י חוק.
לשוטר קיימת סמכות בחוק לדרוש מכל נהג למסור בדיקת נשיפה גם כשאין כל חשד, וכן לשוטר יש הסמכות לדרוש מנהג ליתן בדיקת שתן או דם, אם קיים חשד לביצוע עבירה.
סעיף 64ד לפקודת התעבורה קובע:
(א) סירב נוהג ברכב, או מורה נהיגה או מלווה לנהג חדש לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3) (נהיגה בשכרות).
מהחוק אנו למדים כי כאשר שוטר דורש מנהג למסור דגימת נשיפה, דגימת דם או דגימת שתן והוא מסרב לעשות כן, בין אם במפורש ובין אם הוא מכשיל את הבדיקה בכל דרך שהיא, הוא ייחשב כאחד שעבר עבירה של נהיגה בשכרות בהתאם סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.
• מהן כמויות האלכוהול המותרות לנהג?
נהג ייחשב לשיכור כאשר ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
לעומת זאת נהג שנמנה עם אוכלוסייה מיוחדת ייחשב לשיכור כאשר ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
אוכלוסייה מיוחדת:
כל נהג שעובר את רמות האלכוהול המותרות הקבועות בחוק, יסווג אוטומטית כ"נהג שיכור" – ללא קשר לתחושתו הסובייקטיבית או רמת הערנות שלו.
גם אם הנהג מרגיש שהוא שולט לחלוטין בכושר הנהיגה שלו ונמצא במצב ערני, אם נמדדו בגופו רמות אלכוהול מעל למותר על פי החוק – ההגדרה החוקית שלו היא "נהג שיכור".
אין זה משנה כיצד הנהג מעריך את מצבו, הקריטריון היחיד הוא תוצאת בדיקת האלכוהול ביחס לרמות המותרות.
חשוב לדעת כי למרות הרמות המפורטות בחוק, בפועל משטרת ישראל עורכת בדיקות אלכוהול ומבצעת אכיפה החל מ – 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר 1 אוויר נשוף- במקרה של נהג ותיק.
והחל מכמות של 90 מיקרוגרם בליטר 1 של אוויר נשוף- במקרה של אוכלוסייה מיוחדת.
• מה ההבדל בין נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול לבין נהיגה בשכרות?
על אף שזה נשמע אותו הדבר, עבירה של נהיגה בשכרות הינה חמורה הרבה יותר מעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ואף טומנת בחובה עונש הרבה יותר חמור.
לגבי נהיגה בשכרות הרחבנו כאמור בפרק "מהי נהיגה בשכרות".
נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול מוגדרת בתקנה 26 לתקנות התעבורה והיא קובעת את 4 המצבים הבאים:
אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:
(1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;
(2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;
(3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בביטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;
(4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.
כשנהג נתפס נוהג בשכרות, ברוב המקרים כתב האישום ייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בהתאם לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה ולא לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה המייחס נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.
אדם הנוהג בשכרות צפוי לעונש מינימום של פסילת רישיון לשנתיים לפחות, זאת בנוסף לכל עונש אחר. לעומתו, אדם הנוהג תחת השפעת סמים צפוי לעונש מינימום של פסילת רישיון לשלושה חודשים בלבד.
אדם הנוהג תחת השפעם אלכוהול/סמים לא נדרש להציג כמות של אלכוהול שנתפסה בגוף, אלא יש להראות את התיאור שוטר שמפרט את התנהגות הנהג בשטח וכן את בדיקת המאפיינים.
בעוד שנהיגה בשכרות, על כתב האישום לכלול כמות אלכוהול שנתפסה בגוף הנהג ויש לצרף לחומר הראיות, למעט דוח מאפיינים, את פלט מכשיר הינשוף.
בשום מצב לא ניתן להגיש כתב אישום כנגד אדם בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול/סמים אם ריכוז האלכוהול/סמים שנמצאו בגופו הינה בכמות הפחותה מהכמות המותרת בחוק.
• מהי הענישה בעבירה של נהיגה בשכרות?
נהיגה בשכרות היא מבין העבירות החמורות בפקודת התעבורה והענישה ביחס לכך חמורה. על פי פסיקת בית המשפט העליון, נהג שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות, לא יעמוד לבית המשפט שיקול דעת על פסילת רישיונו.
סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע עונש מינימום של שנתיים פסילת רישיון נהיגה לאדם שמורשע בנהיגה בשכרות (בנוסף לכל עונש אחר) ואם תוך שנה הוא עבר עבירה נוספת של נהיגה בשכרות, פסילת מינימום של רישיון נהיגה למשך 4 שנים .
סעיף 62 לפקודת התעבורה קובע כי ניתן לקבוע עונש מאסר של עד שנתיים בגין נהיגה בשכרות.
כמו כן, על פי החוק, נהיגה בשכרות נושאת עונש מקסימלי של עד 2 שנות מאסר בפועל. אולם, בהתאם למדיניות הנוכחית של משטרת ישראל והתביעה – בפעם הראשונה שאדם נתפס נוהג בשכרות לרוב לא תידרש ענישה של מאסר בפועל.
עם זאת, למעט עונש פסילה בת שנים, חומרת העונש תושפע במקרים בהם נהיגה בשכרות משולבת עם עבירות נלוות, כאשר אין זה הכשל הראשון מסוגו, עברו התעבורתי של הנהג, מאסר מותנה התלוי ועומד כנגד הנהג, כאשר כמות האלכוהול שנמצאה בגופו של הנהג הינה גבוהה, ו/או השתייכות הנהג לאוכלוסייה מיוחדת אשר מקבלים יחס מחמיר בשל מעמדם.
נהג שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, יזומן למכון הרפואי לבטיחות בדרכים באחד משני המצבים הבאים:
הנהג שהורשע יאלץ לעבור במכון בדיקות נפשיות ובדיקות פיזיולוגית, שם יקבע המכון האם הנהג הינו מסוכן לנהיגה "אי התאמה אישיותית" לנהיגה. בנוסף לאמור, על הנהג לעבור שוב מבחן עיוניי ומעשי (תיאוריה וטסט). ככל והנהג לא יעבור בהצלחה את המבחנים במכון, רישיונו יותלה עד שיבצע שוב את הבדיקות במכון.
לכן ברגע בו נהג נתפס נוהג בשכרות, מעורבות מוקדמת בהליך של עורך דין מנוסה לתעבורה הינה קריטית, שכן ברוב המכריע של המקרים ניתן למנוע מלכתחילה זימון למכון.
• ההליך בשטח כששוטר עוצר נהג לבדיקת שכרות:
לפי סעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה, לשוטר קיימת סמכות לעצור אדם לבדיקת אלכוהול גם ללא כל חשד לביצוע עבירה.
לאחר עצירת הרכב השוטר יערוך לנהג תחקור ראשוני וישאל אותו, בין היתר, האם שתה וינסה לאתר סימנים לשכרות כגון ריח של אלכוהול שנודף מהנהג, התנהגות מחשידה ועוד. לאחר מכן ידרוש השוטר מהנהג לבצע בדיקת נשיפה במכשיר "נשיפון" (עליו נפרט בהמשך) כדי לבדוק האם ישנה אינדיקציה לאלכוהול בגופו של הנהג בכמות העולה על הכמות הקבועה בחוק.
ככל ונמצאה אינדיקציה כזאת השוטר ימשיך את התהליך עם הנהג, יעכב אותו, יערוך לו בדיקת מאפיינים (עליה גם נפרט בהמשך), ולאחר המתנה של לפחות 15 דק' מרגע עצירת הנהג יבצע השוטר לנהג בדיקת נשיפה במכשיר ה"דראגר" (הינשוף).
ככל והנהג יסרב לביצוע בדיקת נשיפה במכשיר "דראגר" (ינשוף) ייחשב הנהג שיכור כהגדרתו בחוק. הסירוב יכול ויעשה בין במפורש ובין לאו, כגון הכשלת הבדיקה בכוונה או בהתנהגות שיש בה כדי להכשיל את הבדיקה.
לאחר ביצוע כל הבדיקות כאמור, ככל שיימצא שהנהג אינו שיכור כהגדרתו בחוק (ראה פרק "הגדרת שיכור בחוק") ישוחרר הנהג לאלתר.
ככל ולאחר ביצוע הבדיקות יימצא כי הנהג שיכור, אזי ימלא השוטר טופס תחקור חשוד והנהג יקבל לידיו, ברוב המקרים, כתב אישום ובו זימון עם תאריך נקוב להתייצב בבית המשפט.
ככל וביצע הנהג עבירות מסוכנות נלוות לעבירת השכרות, או אין זה הכשל הראשון מסוגו, או מדובר בנהג בעל עבר תעבורתי מכביד, או ככל ונמצאה כמות חריגה של אלכוהול בגופו של הנהג, אזי יעוכב הנהג לתחנת המשטרה ואף עלול להיעצר.
• מהו מכשיר נשיפון? כאשר שוטר עוצר נהג בשטח לבדיקת שכרות, בין אם בבדיקה יזומה ובין אם בבדיקה אקראית, הוא ידרוש ממנו לבצע בדיקת נשיפה לתוך מכשיר קטן שנקרא "נשיפון". המדובר במכשיר אשר נותן לשוטר בשטח אינדיקציה האם ישנו חשד כי בגופו של הנהג כמות אלכוהול מעבר לכמות המותרת בחוק.
מדובר במכשיר קטן אשר התוצאה המוצגת בה היא מיידית ומופיעה על צג המכשיר. לא יוצא ממנה כל פלט והוא אינו מהווה ראיה קבילה בבית המשפט.
– השוטר בשטח יפעל בהתאם לתוצאות שהוצגו לו במכשיר
• מהי בדיקת מאפיינים? לאחר שהנהג נכשל בבדיקת נשיפה במכשיר ה"נשיפון", יבצע השוטר לנהג בדיקת מאפיינים.
לפי נהלי משטרת ישראל שוטר המטפל בנהג החשוד בנהיגה בשכרות חייב למלא טופס בדיקת מאפיינים לצורך התרשמות נוספת של בית המשפט בדבר השפעת האלכוהול על הנהג, והטופס ישמש את בית המשפט כראיה נוספת לצורך הרשעה במקרה שבדיקת הינשוף/דראגר תיכשל או תיפסל. במצב זה ניתן יהיה להרשיע בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (עבירה הקלה יותר שלצידה עונש קל יותר- ראה פרק "הגדרת שיכור בחוק")
בבדיקה ידרוש השוטר מהנהג לבצע מבחני ביצוע שונים: מבחן עמידה, מבחן האצבע על האף, מבחן ההליכה. כמו כן ימלא השוטר על גבי הטופס האם נודף מהנהג ריח של אלכוהול, תפקוד הנהג, האם הופעתו מסודרת או מרושלת. כן, השוטר ימלא על גבי הטופס את מקום וזמן ביצוע הבדיקה, והאם היו עוד שוטרים אליהם הועבר הנהג.
כמו כן, על השוטר למסור לנהג עותק חתום על ידי הנהג, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, כי הבדיקות שבוצעו לנהג ישמשו כראיה נגדו לצורך אשמתו.
חשוב להדגיש כי גם אם הנהג עבר את מבחני הביצוע בהצלחה, אך במכשיר ה"דראגר" התקבלה תוצאה כי כמות האלכוהול בגופו עברה את הכמות המותרת בחוק, אין בתקינות דוח המאפיינים כדי להביא לזיכוי הנאשם.
• מהו מכשיר ינשוף? לאחר שהנהג החשוד נכשל בבדיקת "נשיפון" ונבדק בבדיקת המאפיינים הוא מועבר לביצוע בדיקת נשיפה במכשיר "דראגר" (ינשוף). בבדיקה זו על הנהג לתת 2 מחזורי נשיפה תקינים.
בתום מתן הנשיפה, המכשיר מפיק פלט ובו מצוינת כמות ונפח האוויר הנשוף שמסר הנהג וכמות האלכוהול בליטל 1 של אוויר נשוף.
בניגוד למכשיר ה"ינשוף" מכשיר ה"דראגר" קיבל חזקת אמינות בבית המשפט והפלט שיוצא ממנו משמש כראיה קבילה בבית המשפט ביחס לכמות האלכוהול שנמצאה בגופו של הנהג.
• אם נעצרתם לבדיקת שכרות יש דגשים אליהם צריך לשים לב:
• פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה והודעת איסור שימוש ברכב בו בוצעה עבירת הנהיגה בשכרות.
עבירה של נהיגה בשכרות מקימה סמכות לקצין משטרה ליטול מהנהג את רישיונו למשך 30 ימים, במקרה של תאונת דרכים ל 60 ימים ובמקרה של תאונה קטלנית ל 90 ימים.
בנוסף לאמור, קצין משטרה בדרגת מפקח רשאי להשבית את הרכב בו בוצעה העבירה, למשך 30 ימים.
במהלך השימוע על הקצין להתייחס לפרמטרים שונים כגון מסוכנות הנשקפת מהנהג, חומר הראיות שנאסף בשטח, חומרת העבירה.
כדי להחזיר את הרישיון שנלקח ואת הרכב שהושבת יש לפנות לעורך דין תעבורה מנוסה אשר יבחן את המקרה ויפעל למען השבת רישיון הנהיגה ו/או הרכב שהושבת.
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני על כל מקרה. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.
Hebrew 
Arabic