נהיגה בזמן פסילה מוגדרת בסעיף 67 בפקודת התעבורה:

"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים"

נהיגה בזמן פסילה הינה מהעבירות החמורות שבפקודת התעבורה כאשר העונש הצפוי לנאשם הינו חמור ועלול להוביל לעונש מאסר ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת לצד רכיבי ענישה נלווים.

במידה ומדובר בעבירה ראשונה מסוגה שביצע הנאשם, לרוב יקבל הנהג בו במקום כתב אישום והזמנה לדין עם תאריך משפט בו צריך הנאשם להתייצב בבית המשפט.

בבואו לגזור את עונשו בית המשפט יקבל החלטה מושכלת בהתאם לנסיבות של הנאשם, כגון עברו התעבורתי, נסיבות אישיות, נסיבות ביצוע העבירה ויכול ולקחת בחשבון שהמדובר במעידה חד פעמית ובכך למעשה להקל מעט על הנאשם ולא להשית עליו עונש מאסר.

אך אם הנסיבות חמורות, גם אם המדובר בעבירה ראשונה מסוגה שביצע הנאשם, הענישה עלולה לכלול מאסר בפועל.

ככל ונהג נתפס נוהג בזמן פסילה בפעם השנייה ומעלה, הוא ייעצר ויובא לחקירה בתחנת המשטרה, וברוב המקרים אף יוגש נגדו כתב אישום בצירוף בקשה למעצר עד תום ההליכים והוא יובא בפני שופט בתוך 24 שעות. 

במצב דברים זה, כאשר נהג נתפס נוהג בזמן פסילה מהפעם השנייה ומעלה, הענישה צפויה להיות מחמירה מאד כגון: עונש מאסר ממושך, פסילת רישיון ממושכת בת שנים לצד עונשים נלווים.

מדובר בעבירה שלצידה 10 נקודות בין אם ניתנה ע"י בית המשפט ובין אם ניתנה ע"י קצין משטרה.

הגופים שרשאים להשית פסילה על נהג הם:

• משטרת ישראל- מדובר למעשה בפסילה מנהלית של קצין משטרה אשר רשאי ליטול מנהג את רישיון הנהיגה למשך 30 ימים אם ביצע הנהג עבירה הרשומה בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה. כן רשאי קצין משטרה ליטול מנהג את רישיון נהיגה למשך 60 ימים אם גרם לתאונת דרכים, ולמשך 90 ימים אם גרם לתאונת דרכים קטלנית.
• בית המשפט- פסילת רישיון נהיגה על ידי בית המשפט הינה אחת מהסנקציות העיקריות בהן נוקט בית המשפט במסגרת גזר הדין בגין ביצוע עבירות תעבורה.
• משרד הרישוי- כחלק משיטת הניקוד שצבר נהג לחובתו רשאי משרד הרישוי לפסול לנהג את רישיון נהיגתו- פסילה בת 3 חודשים, פסילה בת 9 חודשים.
• המכון הלאומי לבטיחות בדרכים- פסילה בגין אי התייצבות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, פסילה בעקבות אי כשירות של נהג כפי שקבע המכון.

לציין שבכדי להאשים נהג כי נהג בזמן פסילה, על מערכת אכיפת החוק להראות כי הפסילה עודנה בתוקף וטרם הסתיימה, כמו כן עליה להוכיח כי הנהג היה מודע כי הוא נתון תחת פסילה, המודעות יכולה להיעשות בין אם נכח בדיון, בין אם עורך הדין שלו נכח במקומו בדיון, אם הפקיד רישיון נהיגה כנדרש, באם ההודעה על הפסילה נמסרה לו בדואר רשום ויש אישור מסירה כדין.

נהיגה בזמן פסילה נחשבת לאחת מבין העבירות החמורות שבפקודת התעבורה ולכן מעורבותו של עורך דין יכולה למזער ולמנוע נזקים עתידיים.

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני על כל מקרה. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.